תנ"ך על הפרק - תהילים מא - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

תהילים מא

608 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהוָֽה׃יְהוָ֤ה ׀ יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֭יחַיֵּהוּיאשרוְאֻשַּׁ֣רבָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃יְֽהוָ֗ה יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ׃אֲ‍ֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃אוֹיְבַ֗י יֹאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ׃וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת ׀ שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י ׀ יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי׃דְּֽבַר־בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י ׀ אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֭וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃וְאַתָּ֤ה יְהוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם׃בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם׃בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵֽ֭הָעוֹלָם וְעַ֥ד הָעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

משכיל אל דל. הנותן צדקה לדל בהשכל לבל יכלימו: ביום רעה. ובגמול זה ימלטהו ה׳‎ כשיהיה בעולם עת רעה כי לא תעבור עליו: ואשר. ישובח בכל הארץ הכל יאמרו אשריו: ואל תתנהו. אתה ה׳‎ הן ידעתי שלא תתנהו ברצון אויביו להשיג בו תאותם: ה׳‎ יסעדנו. כשיפול למשכב יסעדנו ה׳‎ בהיותו על מטתו בחליו: הפכת. בעת חליו תהפכו בכל מקום משכבו מצד אל צד כדרך המשמש את החולה אשר יצטרך למי לסעדו בזה ואמר בדרך משל: אני אמרתי. בעת חליי אמרתי רפאה נפשי ר״‎ל מחול עוני כי העון הוא חולי הנפש והמחילה היא הרפואה: כי חטאתי לך. וצריך אני למחילה שהיא רפואת הנפש וממילא תבוא רפואת הגוף והוא הסעד אשר יסעד את החולה: רע לי. הנה הרע מוכן לבוא עלי ומתי ימות ר״‎ל היו מצפים שיקרב לבוא יום מיתתי: ואם בא לראות. וכאשר בא מי מהם לראות בי ולבקרני היה מדבר עמי שוא כי בפיו ינחם אותי ובלבו היה מקבץ דברי און ועמל וכשיצא לחוץ אל חבריו היה מדבר האון אשר קבץ בלבו: יחד וגו׳‎. ר״‎ל כל שונאי יחד ידברו עלי דברי גנות ובחשאי לבל יהא נשמע לי עלי יחשבו. חושבים עלי שיבא לי הרעה: דבר בליעל. אומרים עלי דבר הבליעל שעשה הוא יצוק בו את החלי הזה ר״‎ל עונו גרמה החלי ולזה החלי אשר שכב בה לא יקום ממנה כי מות ימות: גם איש שלומי. גם האיש אשר היה עמי בשלום אשר האכלתיו לחמי: הגדיל עלי עקב. היה מגדיל עלי מארב לארוב על נפשי: ואתה ה׳‎. אז בחליי התפללתי ואמרתי אתה ה׳‎ חנני והקימני מחלי זה ואשלמה להם כגמולם: בזאת. כשתרפאני אז אדע כי חפצת בי: יריע. תרועה של שמחה: ואני בתומי. ובעבור שהלכתי אני בתמימות לזה תמכת בי בחליי והצבתני לפניך בבריאות כל ימי חיי וכ״‎ז מוסב למעלה לומר כשם שתמך לי בחליי בעבור כשרון מעשי כן יסעוד ויתמוך את כל משכיל אל דל: ברוך ה׳‎. נתן הודאה לאל ככלותו הספר על אשר נתן בו רוח ה׳‎ לדבר בו מהעולם. ר״‎ל מקצה העולם עד קצהו: אמן ואמן. הוא כדרך העונה אמן אחר הברכה להיות מקויים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך